בחודש פברואר קיבצנו את תלמידי מגמת מדעי החברה, משלוש שכבות הגיל, י, יא, יב, למפגש על סיפורה של יהדות אתיופיה.
לביה"ס הגיעו ארבעה חברי קהילה, שהעבירו הרצאה על ייחודה של הקהילה, על האתגרים שלה וכן שיתפו בחזון שהוביל אותה בעבר וזה שמניע אותה בהווה, בהמשך התחלקנו לשתי קבוצות.
כל קבוצה השתתפה בשלוש סדנאות המספרות את סיפור תרבותה של הקהילה האתיופית בכמה מישורים. מישור הזהות נגע בשמות המיוחדים של העדה האתיופית, גילינו שלכל שם יש משמעות הקשורה לאירוע או חוויה משפחתית, שמענו על הוויתור שהם נאלצו לעשות בבואם לישראל, כשקיבלו עליהם שמות ישראליים. בתוך כך, כל תלמיד קיבל שם אתיופי עם משמעות ובדק עד כמה ואם בכלל הוא מסוגל להתרגל לשם חדש.
בסדנת בין תרבויות שמענו סיפורים אישיים, וחוויות שעברו האתיופים שעלו לישראל כמו גם מאלה שנולדו בארץ והם דור שני, ניהלנו דיון תרבותי על השוני בין העדות ועל ההשתלבות בישראל, הבנו את הפערים התרבותיים שיהודי אתיופיה חוו כשהם עלו לארץ ואיך המעבר לישראל טרף את הקלפים ושינה את הנורמות של הקהילה כך שיתאימו, עד כמה שהתאפשר, לנורמות הכה שונות בישראל.
בסדנת נימוסי שולחן טעמנו מהאוכל האתיופי, למדנו איך מקובל לאכול, רמז: רק ביד ימין, כיצד נהוג לכבד את המבוגרים, מה תפקיד האישה המארחת ולבסוף אתגרנו את בלוטות הטעם שלנו.
החוויה נגעה בתחום הסוציולוגי כמו גם בזה הפסיכולוגי.
